דפים מהעבר

קצת עלינו -נכתב בשנת 2009


בית הספר הדמוקרטי ע"ש נדב במודיעין נולד מתוך חלום של אנשי חינוך והורים שחיפשו מסגרת חינוכית אחרת. הוא נוצר מתוך אין-ספור פגישות, הכשרה והכנה מדוקדקת. השאיפה הייתה ליצור קהילה לומדת, תוך כיבוד זכויות האדם באשר הוא, בלי תלות בגילו, מינו ואמונתו; לבנות מסגרת השומרת על זכויות הפרט, המבוססת על אמון מלא בילד; לחנך ילדים וללמדם תוך חיבוק ואמפתיה לצורכיהם.

 

ואכן, החלום הפך למציאות. בית הספר פתח את שעריו בחודש ספטמבר 1999, במודיעין. היום, בשנתו העשירית, באים בשעריו כ-350  ילדים. בבית הספר עובדים כ- 50 אנשי צוות .

 

נכון להיום, פועלות בבית הספר מספר חטיבות רב-גיליות המחולקות באופן הבא:

- דמולילי (טרום-טרום חובה) דמורטוש ודמוקרצ'יק ( טרום חובה וחובה )

- בית קשת ( כיתות א' וב' וכיתות ג' הבוחרים בכך)

- שלושה בתים ע"פ גילים המיועדים לתלמידי כיתות ג-י"ב: ג-ד בית סבבה , ה-ו בית השמש העולה , ז-ט, י-י"ב.

  

חונכים:

חלק מן המורים בצוות בית הספר משמשים גם חונכים המלווים את הילדים במהלך התפתחותם החברתית, הרגשית והאינטלקטואלית ברוח בית הספר. החונך הוא הדמות המשמעותית בבית הספר. לכל חונך כ- 15 ילדים, דבר המאפשר התייחסות ומעקב אישיים ויום-יומיים לכל ילד. תפקיד החונך, בין השאר, להיות כתובת - אוזן קשבת – למצוקות, להתרגשויות, להתלבטויות התלמידים. החונך מלווה את התלמיד בתהליכי הבחירה המורכבים הקיימים בביה"ס. אין זו "המערכת" שהתלמיד ניצב מולה, אלא זהו אדם – מבוגר משמעותי- שעובדעם, לא מול; בצד, לא מנגד; לצד, לא נגד.

 

צוות בית הספר:

צוות בית הספר משמש דוגמה וכלי לחיפוש תשובות, ולא רק מקור לתשובות. מגע עם אנשים מכל הגילים, תחומי העניין, הגישות והיכולות, מאפשר לתלמיד לגלות עד כמה אנשים אחרים יכולים להיות מקור שופע. ההחלטות האישיות של התלמידים מתקבלות בכבוד. הצוות איננו מחליט עבורם, והתלמידים מכירים בעובדה שהם אחראים למעשיהם. לתלמידים חשוב לחוות הצלחה וכישלון. בדרך זו הם מפתחים את היכולת להחליט את החלטותיהם בעצמם.


בבית הספר: 

בית הספר מתמודד בהצלחה עם אתגרים ערכיים מרכזיים שהציבה לעצמה מערכת החינוך:

·           השיטה הפדגוגית שלנו מבטיחה הפנמה של ערכים המוסכמים על החברה הישראלית והזדהות עמם. זאת בזכות חווייתם של ערכים אלה ומימושם בפועל, ולא רק הוראתם כרעיונות מופשטים.

 

·           אופיו של בית הספר מאפשר לתלמידים המגיעים מקבוצות אוכלוסייה שונות ליצור מסגרת ערכית ופדגוגית משותפת. בית הספר פתוח לכולם - דתיים וחילונים, ותיקים ועולים חדשים, מגיל שנה ועד סוף תיכון). מודיעין, הנחשבת לעיר אינטגרטיבית, משכה אליה אוכלוסייה ממקומות שונים בארץ, הן מיישובי הסביבה - לוד, רמלה, בית שמש - והן מערים גדולות ורחוקות יותר -  ראשון לציון, ירושלים, חולון ותל אביב. ילדי המשפחות מאוכלוסיות אלה לומדים בבית הספר אלה בצד אלה, ללא מחיצות. כ20%- מתלמידי בית הספר באים מיישובים סמוכים –שוהם, לפיד, מנורה, בן-שמן, כפר רות ושילת ועוד. בחירתם של תלמידים אלה ללמוד בבית ספרנו, ולא במערכת החינוך של יישובם (שבו חתך סוציו-אקונומי הומוגני ובדרך כלל גבוה יותר), היא דוגמה לאינטגרציה.

 

·           רמת האלימות בבית הספר נמוכה מאוד, על אף שהוא קולט ילדים רבים שאינם משתלבים במסגרות רגילות. ההצלחה בתחום זה מוסברת על-ידי מנגנונים כגון חונכות, בתי משפט וגישור, המצוידים בסמכויות, בנגישות ובשקיפות מוחלטת.

 

 

מטרות בית הספר:

בבסיס התפיסה החינוכית והלימודית של בית הספר הדמוקרטי במודיעין קיימת השאיפה לכבד את זכויות הפרט של כל אדם בקהילה ללא אפליה, על-פי עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד: הזכות לחירות, לכבוד, לצדק, לפרטיות, לשונות, לחופש ביטוי, לחופש אמונה, לחופש המידע, היצירה והעיסוק. אורח החיים הדמוקרטי בקהילה מנוהל בידי הרשויות השונות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת והרשות המבקרת.

 

מטרתנו היא לסייע לכל תלמיד בבית הספר להכיר ולהבין את עצמו, לחזק בו צדדים חזקים ובכך לסייע לו לשפר צדדים שקשה לו בהם, ולדעת מהן מטרותיו וכיצד יוכל להגשימן. אנו מאמינים כי כאשר אדם זוכה להכרה בערכו העצמי ובחירות לחשוב ולפעול, הוא יכול לפתח הנעה (מוטיווציה), יוזמה ואחריות אישית.

 

 

דרכי הלמידה בבית הספר

אנו מאמינים כי הפרט (צעיר או מבוגר) מכיר טוב יותר מכל אחד אחר את הצרכים ההתפתחותיים שלו ויודע לכוון את עצמו להגשמתם. לבני אדם יש יכולת טבעית ללמוד, הם מונעים על-ידי סקרנות ולומדים בצורה הטובה ביותר כאשר הם יוזמים את תהליך הלמידה שלהם ואחראים לו. אנו מאמינים כי אין סדרת פעילויות יחידה ואחידה (תכנית לימודים ושיעורי חובה) המתאימה להגשמת הצרכים ההתפתחותיים של כל פרט ופרט. כל פעילות גומלין בעולמנו, ללא יוצא מן הכלל, משרתת את תהליך ההתפתחות ומאפשרת למידה.

 

בית הספר הדמוקרטי מבוסס על התפיסה שאין צורך להכריח אנשים ללמוד, ושהסקרנות הטבעית היא נקודת ההתחלה לכל תהליך למידה. הרצון של מקימי בית הספר הדמוקרטי הוא לספק מקום שבו תלמידים מגיל שנה אחת עד גיל 18 יוכלו לעשות מה שהם עושים באופן טבעי - ללמוד. במקום לכוון את התלמידים ל"עיקר", ל"חשוב", ל"נכון", בית הספר הדמוקרטי מדגיש את חירות החשיבה, את חירות הדעה והביטוי, את חירות קבלת המידע.

 

בעולם של ימינו, הידע מתרבה בקצב מהיר המכתיב שינוי בהתייחסות של בית הספר אליו. על בית הספר ללמד את תלמידיו כיצד לאתר ולרכוש את הידע הרלוונטי להם בכוחות עצמם, ופחות ללמד את הידע עצמו. בבית ספרנו קיימת פתיחות לסוגי ידע שונים ללא העדפה של עולם תוכן זה או אחר. כל תלמיד מוזמן לבחור את תחומי הידע המשמעותיים לו, לעבדם באופן אישי ולפתח עמדה ביקורתית כלפיהם.

 

מתוך כך ומתוך כבוד מלא לתלמיד כאדם, התלמידים בבית הספר חופשיים לחלוטין לתכנן את זמנם. בית הספר מעודד לימוד מתוך חוויה וסקרנות, מתוך אמונה שהילד  - בעזרת החונך, הוריו וחבריו - יתפתח, יבשיל ויתגבש סביב גופי הידע החשובים לו. אין העדפה לפעילות זו או אחרת ואין פעילויות שהן חובה.

 

תלמידים חופשיים ללמוד באופן עצמאי, או באופן אישי בהדרכת אחד מאנשי הצוות. עיקר הלמידה מתקיים במֶרכזי למידה ("קורסים") בתחומים מגוונים, הכוללים מקצועות "מסורתיים" כגון חשבון, חינוך לשוני, תנ"ך, אנגלית, היסטוריה, לשון עברית, חינוך גופני, גיאוגרפיה, ספרות ומדעים (הנלמדים בקבוצות שונות שהחלוקה אליהן מבוססת על רמת הילד ולאו דווקא על גילו), בצד מקצועות אחרים הנקבעים לפי תחומי העניין של אנשי הצוות והילדים. בין אלה ניתנים בשנת תשס"ו: מוזיקה, מחול, חגי ישראל ומורשת, שחמט, אוריגמי, מקהלה, דרמה, לימודי סביבה, מרכזים העוסקים בהתפתחות אישית בכלים שונים, לוגיקה, בנק זמן, משחקים בחינוך, ועוד. ההשתתפות במרכזים נתונה אמנם לבחירה חופשית, אך תלמיד שבחר להצטרף לפעילות במרכז מסוים לוקח על עצמו לקיים את נוהלי המרכז, הנקבעים יחדיו בידי התלמידים ואיש הצוות.

 

בהתאם למדיניות החינוכית במדינת ישראל, בית הספר מציע לימודים לקראת בחינות הבגרות, ומאפשר להשלים דרכו את בחינות הבגרות גם אחרי השירות הצבאי, ללא תשלום.

 

 מדוע "דמוקרטי"?

בית הספר מתנהל כ"מדינה קטנה" על-פי עקרונות דמוקרטיים: יש בו רשות מחוקקת (פרלמנט), רשות מבצעת (ועדות), רשות שופטת (בתי משפט וגישור) ורשות מבקרת. אנשי הצוות, התלמידים וההורים חברים בכל הגופים הללו.

 

על-פי חוק יסוד: הפרלמנט, מתכנס הפרלמנט מדי שבוע, ובו זכאים חברי הקהילה (תלמידים, ואנשי צוות) מכיתה א' ומעלה להצביע. לכל אחד מן החברים יש קול אחד. לכולם יש הזדמנות להיות מעורבים בקבלת ההחלטות ובקביעת חוקי בית הספר, על-פי חוק יסוד: החקיקה. הפרלמנט הוא הגוף המחוקק והוא הממונה על קביעת המדיניות הכללית של בית הספר, נוסף לחוקי המדינה, חוקי משרד החינוך וחוקת בית הספר, הכתובה ברוח אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד והמאושרת בידי האסֵפה הכללית של כל חברי הקהילה. באסיפה הכללית חברים, מלבד ילדים ואנשי צוות, גם ההורים. על הבאת החוקים לחקיקה בפרלמנט אחראית ועדת חוקה, חוק ומשפט, שחבריה - כמו חברי שאר גופי בית הספר - נבחרים בתחילת כל שנת לימודים בבחירות דמוקרטיות, על-פי חוק הבחירות של בית הספר.

 

בית הספר מעודד את חבריו לפתור את הסכסוכים המתגלעים ביניהם בעצמם. למרות זאת, יש מצבים שבהם אין ביכולתם לעשות זאת או שיש צורך לפרש את החוקים. לצורך זה הוקם בית משפט השלום. כאשר תלמיד או איש צוות מואשם בהפרת חוקי בית הספר, עליו להופיע בפני בית משפט השלום, ששופטיו הם תלמידים, הורים ואנשי צוות.

 

בהתאם לחוקי בית הספר (חוק  יסוד: השפיטה וחוק הזכאות להגשת ערעורים), נתונה זכות ערעור לכל פסק דין של בית משפט השלום. ערעור ייעשה בפני בית המשפט העליון, המתפקד גם כבתי דין גבוה לצדק, ואליו יכול לפנות כל חבר קהילה כפי שאזרח רשאי לפנות לבג"ץ. עניינים הנידונים בפני בית משפט השלום עשויים לעבור - בהתאם למקרה - לוועדת גישור, שבה חברים תלמידים, הורים ואנשי צוות שעברו הכשרה כמגשרים.

 

כאשר ילד יודע שעבֵרת משמעת תגרור התייצבות בפני חברי הקהילה, גוברת יכולתו לעמוד בגבולות שהוא וחבריו הציבו. כאשר חברי הקהילה, בכלל זה הילדים, הם שיוצרים את החוקים הנוגעים לניהולה השוטף, קובעים את גבולות ההתנהגות המקובלים ומכריעם בסכסוכים בין חבריה - הילדים מקבלים בקלות יחסית את קיומם של גבולות, וכאשר גבולות אלה נפרצים - הילדים מבינים את המחיר שעליהם לשלם.

 

אם כך, הדמוקרטיה אצלנו איננה רק תכנית לימודים; היא דרך חיים המשליכה על כל הליכותיו של התלמיד ועל סביבתו הקרובה.

 

תלמידי בית הספר כאזרחי העתיד

 אחד מתפקידי בית הספר הוא הכשרת אזרח העתיד במדינה. עליו לאפשר לתלמידים ללמוד את העקרונות ואת הערכים המאפיינים חברה דמוקרטית פלורליסטית ולהתנסות ביישומם בחיי היום-יום בבית הספר. בכך תהיה תרומה לצמיחתו של התלמיד כאדם עצמאי, כחבר פעיל בקהילה וכאזרח מעורב במדינה. השוויון בין בני אדם, בצד הייחוד שבכל אדם, הם ערכים החייבים להתממש הלכה למעשה בבית הספר.

 

לשם כך רואה בית הספר חשיבות עליונה בפיתוח יצירתיותו של כל ילד ומיצוי כישרונותיו; בהקניית ידיעות בתחומי דעת של מורשת, תרבות, מדע ואמנות לסוגיהם; בחיזוק סקרנות אינטלקטואלית; בטיפוח יוזמה,עצמאות ומחשבה ביקורתית; ובהענקת שוויון הזדמנויות לכל ילד להתפתח על-פי דרכו ובקצב המתאים לו. על מערכת החינוך לעודד ולאפשר את כל אלה על-ידי פיתוח אקלים אזרחי וסביבת לימוד סובלנית, תוך עידוד מעורבות הורים בעיצוב אופיו של בית הספר ומתן ביטוי להשקפותיהם הערכיות - חברתיות ודתיות - ברוח פלורליסטית.

 

בתי ספר דמוקרטיים בישראל ובחו"ל הצמיחו תלמידים מצטיינים הן בהישגים לימודיים והן כבני אדם בעלי חירות מחשבתית; מי שלא ראה במו עיניו כיצד חבורות רב-גיליות של ילדי "דור המחשב" מצטופפות מתוך בחירה חופשית בתוך אחד הקרוואנים של בית הספר הדמוקרטי במודיעין סביב איש צוות המגלה להם את עולמם הקסום של הקריאה בספר והדיון האינטלקטואלי - יתקשה להאמין.

 

זבולון המר, שר החינוך המנוח, אמר:

 

"על בית הספר להכין את התלמיד להמשך חייו כאזרח שווה זכויות בחברה דמוקרטית... עם כל ההבדלים בין חובותיו וזכויותיו של תלמיד בבית הספר לבין חובותיו וזכויותיו של האדם הבוגר, יש גם מכנה משותף.

בכל שלב בחיינו ובכל מצב אין לאיש מאתנו זכויות בלי חובות ומחויבויות כלפי הזולת וכלפי הכלל. דווקא מי שזכויות האדם הן מיסודות השקפת עולמו, חייב לזכור כי בחברה האנושית אין זכויות בלי חובות. מובן כי למטבע זה יש גם צד שני: אין לצפות מאדם כי ימלא את חובותיו בלי שיכבדו את זכויותיו, בלי שיתייחסו אליו בכבוד ובהגינות. זהו המסר החינוכי הכפול שמערכת החינוך צריכה לשדר לתלמידיה, במילים ובעיקר במעשים."

 

המדענית הראשית של משרד החינוך, הפרופ' פרלה נשר, הביעה את עמדתה כי שמירה על זכויות הפרט, בצד הגדרה ברורה של חובותיו, מחייבות קביעת כללים ברורים וידועים לכול. אכיפה עקבית ושוויוניות של כללים אלו וקבלת החלטות בדרך של שיתוף הנוגעים בדבר, מאפשרות התנסות בלקיחת אחריות, בקבלת אחריות ובגילוי אכפתיות. כל אלו הם בסיס לאורח חיים דמוקרטי בבית הספר ועשויים להפחית עוול, לשפר את האקלים החברתי ואת ההישגים הלימודיים בבית הספר. בחברה דמוקרטית פלורליסטית חשוב לכבד השקפות עולם וגישות חינוכיות מגוונות. על כל בית ספר לבנות את תכניתו החינוכית ואת כללי אורח החיים שלו בהתאם להשקפת עולמו, תוך התייחסות למטרות החינוך.

 

במסמך שכותרתו "קידום והתחדשות במערכת החינוך" שחיברה הגב' ש' עמיחי במרץ 2001, סמוך לעזיבתה את תפקיד מנכ"ל משרד החינוך, נכתבו בין היתר הדברים הבאים, המדברים בעד עצמם, ברוח הכתוב במקורותינו, "חנוך לנער על-פי דרכו" (משלי, כב, ו):

 

"ייעודו של בית הספר הוא להתמקד בתלמיד, להיות קשוב אליו כאדם, לאפשר לו להתנסות בחוויות חינוכיות לימודיות חיוביות תומכות ולקדם את הישגיו הלימודיים. על כל מורה בצוות בית הספר להעלות את רמת האמון של התלמיד ביכולתו ללמוד להתקדם ולהשיג, לפתח אקלים למידה המפחית ניכור, תסכול, חוסר תשומת לב וחוויות כישלון, ולהביא להיכרות אישית קרובה בין המורה ותלמידיו.

אנו מבקשים לקחת חלק בהפיכתו של התלמיד הישראלי לאדם בוגר ומחויב, בן בית בתרבותו, המסוגל להפעיל שיקול דעת מוסרי ולהכריע על פיו.

מערכת החינוך רואה חובה לעצמה להציג בפני התלמידים מודלים חלופיים, לאפשר דיאלוג מעמיק בין קהילות ומגזרים ולהשפיע על עיצוב מחדש של התרבות הישראלית. על מנת להגיע ליעדים אלה מתחייב תהליך המתחולל בכמה מעגלים בכל בית ספר:

·    ...במעגל החמישי נמצאת ההתארגנות הבית ספרית ליצירת אקלים תרבותי ואזרחי בבית הספר... כאן נדרשת התגייסות של צוות מוביל רחב, שייצור שינוי בתרבות המוסדית, על ידי פיתוח של תרבות הומניסטית ותהליכי דמוקרטיזציה.... זיקה חזקה בין הפעילויות החברתיות והלימודיות היא המבטיחה את השינוי הראוי.

·    במעגל השישי נמצאת הקהילה: הורים, תלמידים, סגלי הוראה ומנהיגות קהילתית, השותפים כולם בתהליך הדמוקרטי. זהו הביטוי העליון של בית הספר כקהילה חברתית לומדת.

התייחסות עוינת של תלמידים לבית הספר מעודדת בו אווירת אלימות. בתי ספר והמערכת התומכת בהם מחויבים ליצור אקלים בית ספרי חיובי ותומך למען כל אחד מתלמידיהם, תוך התחשבות בצרכיו המיוחדים."

 

בית הספר הדמוקרטי הוא יישום נפלא של דברים אלה. כל איש ואישה מבין בכירי משרד החינוך שייתנו לכך יד - לא רק בבית הספר שלנו אלא בכלל, בבתי ספר דמוקרטיים ואחרים בישראל - יירשמו בדפי ההיסטוריה של מערכת החינוך כמי שסייעו למהפכה חיובית מאין כמוה.


בתי ספר דמוקרטיים נוספים בעולם ובישראל

 

סמרהיל (Summerhill)

בית ספר הדמוקרטי הראשון הוקם ב-1921 בעיירה לייסטון בספלוק שבאנגליה. מייסדו, א"ס ניל, פרסם ב-1960 את ספרו של בית הספר בשם "סמרהיל". השפעתו של ספר זה, ולמעשה של בית הספר, הייתה עצומה. רוב אנשי החינוך בעולם קראו את ספרו של ניל או שמעו עליו, ולרבים מבתי הספר הפתוחים שהוקמו בשנות ה-60 וה-70 היה סמרהיל מודל לחיקוי. סמרהיל פועל היום באותה מתכונת שבה פעל בשנותיו הראשונות, והיום מנהלת אותו בתו של ניל. סמרהיל הוא בית ספר פנימייתי וחיים בו כ-70 ילדים וילדות בגילים 5-16.

 

סאדברי וואלי סקול (Sudbury Valley School)

סאדברי האמריקני הוקם ב-1968 בפרמינגהם, מסצ'וסטס, לא הרחק מבוסטון. באותה תקופה קמו מאות בתי ספר חופשיים בכל העולם, וגם בישראל. בדומה לבתי הספר החופשיים, גם סאדברי הושפע מסמרהיל, אבל בניגוד לרובם שהצליחו להחזיק מספר שנים מועט, סאדברי קיים עד היום, והוא זוכה להכרה ציבורית נרחבת בארצות הברית. המרכיב הדמוקרטי בבית הספר היה חזק ויציב וכאן כנראה טמון סוד ההצלחה שלו. בסאדברי היום כ-200 תלמידים בגילים 4-19. על המודל של סאדברי ובתי ספר דומים אפשר לקרואת באתרhttp://www.sudval.org

 

בית הספר הדמוקרטי בחדרה

ב-1987 יזם יעקב הכט את הקמתו של בית הספר הדמוקרטי בחדרה, ועשה זאת בסיוע קבוצת הורים ומחנכים. זהו אחד מבתי הספר הגדולים מסוגו בעולם - 350 תלמידים בגילים 4-18.

 

בית הספר הדמוקרטי בכפר סבא

בשנת 1998 הוקם בית הספר הדמוקרטי הכפר סבא שיוזמתו הראשונית היתה על ידי הורים ובמהרה העיריה ומשרד החינוך הצטרף ותמך ברעיון .

בית הספר מכיתה א-י"ב מונה כ330 תלמידים. זהו בית הספר הראשון שנמצא במבנה קבע שנבנה על הרשיות.

 

עוד עשרות בתי ספר דמוקרטיים קיימים בארץ: לב השרון, הוד השרון, ערד, כנף, ירושלים, בקעת אונו, ערד, אילת, תל אביב, חולון ועוד.

בכל שנה נפתחים בתי ספר דמוקרטיים נוספים, ועוד רבים נמצאים בתהליך הקמה.



קובץ חזון בית הספר 2006




Comments